קאדי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולפיה לא נותרה לתובע נכות רפואית לצמיתות.

ההחלטה בבקשה התעכבה עד היום שכן הוריתי לתובע להמציא את כתב הערר שהגיש לועדה הרפואית לעררים. עד היום לא הומצא העתק הערר והתובע עותר שוב ושוב לאורכות להמצאתו בשל הקושי בהשגתו כמפורט בהודעותיו.

מאחר שלאחר שעיינתי שוב בטענות הצדדים, שוכנעתי כי בכל מקרה ,בנסיבות שיפורטו, יש להיעתר לבקשה, אינני מוצאת להידרש לארכה נוספת להמצאת הערר ולהלן החלטתי:

2.לטענת התובע, נפגע בגב ובצוואר בתאונת דרכים ביום 11.6.09. התובע טען כי עד היום הינו סובל מהפגיעות. בבדיקת CT צוואר וגב אובחנו בלט דיסק בגובה 4-5L, יישור לורדוזיס, בלט דיסק אחורי ימני בגובה 6-7C מלווה בלחץ קל לשק הדוראלי.

בתאריך 12.9.10 קבעה הוועדה הרפואית של המל"ל כי לא נותרה לתובע נכות בצוואר או בגב. גם הוועדה הרפואית לעררים, בפניה נבדק התובע ביום 19.1.11 קבעה כי לא נותרה לתובע נכות.

לטענת התובע, הוועדה ערכה בדיקות לתנועות הגב והגפיים התחתונות בלבד ולא התייחסה לתלונותיו אודות כאבי ראש וצוואר.

התובע הפנה לכך שבפרק האבחנות צוין רק "כאב גב תחתון" ובמסקנות נקבע כי לא נמצאה הגבלה בתנועות הגב, אך הוועדה התעלמה מתלונותיו אודות כאבי צוואר וראש. לטענת התובע, המדובר בטעם משפטי המצדיק הבאת ראיות לסתור.

3.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי בדיקת CT מוח שנערכה לתובע נמצאה תקינה וכי בדיקות ה-CT שנערכו לתובע עמדו בפני הוועדה הרפואית של המל"ל. הנתבעת הפנתה לחומר הרפואי שעמד בפני הוועדה הרפואית ולפרוטוקול הוועדה בו מופיעה התייחסות למכלול תלונות התובע.

הנתבעת הפנתה לכך שמסקנת הוועדה הייתה כי "נותרו תלונות על כאבים ללא חסר תפקודית בבדיקה" ומכאן שהועדה הגיעה למסקנה כי מדובר בתלונות סובייקטיביות ללא תימוכין מהבחינה התפקודית. הנתבעת טענה כי גם בפני הוועדה הרפואית לעררים עמד מלוא החומר הרפואי הרלוונטי, לרבות תוצאות בדיקת CT, תיקו של התובע בקופ"ח ותעודת חדר מיון מיום התאונה, וכי אף ועדה זו לא מצאה ביטוי קליני לממצאים.

הנתבעת הפנתה לכך שהתובע בחר שלא להגיש תביעה לביה"ד לעבודה למרות שלטענתו קיים טעם משפט לפגם בקביעת הוועדה.

דיון:

4.ההלכה הינה כי רשות להבאת ראיות לסתור קביעת נכות לפי סעיף 6ב' לחוק, ניתנת רק במקרים חריגים ומיוחדים (ראה רע"א 634/85 עודה נץ רותם, פ"ד לט(4), 505; רע"א 721/85 סלע חב' לביטוח בע"מ נ. פתייה, פ"ד לט(4), 839).

"על פי הפסיקה קיימים שני טעמים עיקריים העשויים להצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור: טעמים משפטיים, כגון שההליך שבו נקבעה הנכות על פי הדין היה נגוע בפגם מהותי כמו אי שמירה על כללי הצדק הטבעי, תרמית וכו'; טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון שינוי מהותי במצבו של הנפגע או גילויה של נכות נוספת לאחר שנקבעה דרגת הנכות (א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס, בעמ' 494)". (בר"ע 457/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. שמעון מלכה).

נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות רשות לסתור קביעת נכות ע"פ דין, מוטל על הטוען לקיומן.

כך לדוגמא – ניתנת רשות להבאת ראיות לסתור כאשר חל שינוי במצבו של הנפגע מאז קביעת הוועדה או כשבפני הוועדה לא עמדו מלוא העובדות הרלוונטיות הנוגעות למצב הרפואי קודם של הנפגע, או לא עמד מלוא תיקו הרפואי של הנפגע.

עוד אציין כי גם התעלמות של המל"ל מפגיעות שנגרמו לנפגע מהווה טעם בגינו יש להתיר ראיות לסתור (ראה ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אחמד, פ"ד מה(4), 77).

גם במקרים בהם הבירור הרפואי של הוועדה לא היה מלא, תותר הבאת ראיות לסתור (רע"א (י-ם) 3233/94 קרנית נ. פלבינסקי).

5.אין ספק שבתיעוד הרפואי שצרף התובע מופיעים גם תלונות על כאבי ראש וכן כאבים, רגישות במישוש והגבלה בתנועות הצוואר. יצוין כי בניגוד לבדיקת CT מוח, אשר עמדה בפני הוועדה והייתה תקינה לחלוטין, הרי שבבדיקת CT צווארי נמצאו בלט דיסקלי ימני 6-7C ויישור לורדוזיס.

6.אכן הוועדה הרפואית התייחסה גם לפגיעה בצוואר וקבעה "מבצע כיפוף צוואר בתנועות סיבוביות בהיקף מלא". יחד עם זאת, לא נמצאתי בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים כל התייחסות לבדיקה שנערכה ביחס לפגיעה הנטענת כאמור.